השנה החולפת הייתה שנה קשה ביותר עבור הציבור בישראל. החרדה, החשש והאובדן בעקבות אירועי השבעה באוקטובר, לצד המתח, חוסר הוודאות והשחיקה המנטלית הנלווים להתמשכות המלחמה בעזה והמערכה בצפון, מעצבים את סדר היום של כל אזרח ומעצימים את המחלוקת השוררת בין הקבוצות השונות בישראל. תחושות וחוויות אלה לא פסחו גם על בני הנוער. עם זאת, עד היום נעשו מחקרים מועטים בלבד אשר בחנו את החוויות, את התפיסות ואת העמדות של בני הנוער כלפי הקבוצות השונות בחברה בישראל לנוכח האירועים. עקב התמורות המתרחשות כיום ביחסים שבין הקבוצות השונות בישראל והשלכותיהן הקשות, הצפויות להשפיע על עתידה של החברה, נדרשת מפת דרכים מכוונת ומבוססת נתונים להבנת המציאות התודעתית בקרב הנוער. על בסיס מפת דרכים זו ניתן יהיה להגדיר מטרות וכיווני פעולה חינוכיים לקידום יחסים סובלניים, מכילים ושוויוניים בין הקבוצות.

בחודשים פברואר-יוני 2022 בוצע פיילוט להפעלת מודל פדגוגי זה בשני קורסים. הפיילוט לווה במחקר בו לקחו חלק סטודנטים יהודים וערבים ומרצות מאוניברסיטת תל אביב. את הפיילוט הובילה ד"ר יעל מעין. בפיילוט השתתפו שני קורסים מאוניברסיטת תל אביב: קורס בפקולטה לחינוך, ד"ר נעמה ; קורס בפקולטה לניהול, גב' שלי (דוקטורנטית בפקולטה).

סקר הסטודנט/ית הינה לבחון את מצבם של כלל הסטודנטים והסטודנטיות בישראל בראי המלחמה בהיבט האקדמי, חוסנם הנפשי, הכלכלי והחברתי, תוך הפניית זרקור לאוכלוסיית משרתי המילואים ולסטודנטים אשר פונו מבתיהם. הסקר נערך בשיטה של סקר אינטרנטי באמצעות שאלון מובנה (פברואר 2024), בקרב מדגם רחב היקף של 7,350 משיבים.

במסמך זה נבקש להציג את השלכות אירועי ה 7- באוקטובר והמלחמה שפרצה בעקבותיהם על מרקם החיים המשותפים של סטודנטים וסגל אקדמי יהודים וערבים במוסדות להשכלה גבוהה בישראל.

מסמך זה נבקש להציג את השלכות אירועי ה 7- באוקטובר והמלחמה שפרצה בעקבותיהם על מרקם החיים המשותפים של סטודנטים וסגל אקדמי יהודים וערבים במוסדות להשכלה גבוהה בישראל. בהמשך נביא נתונים בנושא טענות על הסתה לטרור לפני ה 7- באוקטובר ולאחריו, נציג את המשמעויות וההשלכות של המצב עם פתיחת שנת הלימודים האקדמית ואת המלצותינו בתחום.

המאמר מציג מחקר כמותי שבחן אם יש תחושת שייכות למכללה בקרב סטודנטים של אחת המכללות האקדמיות לחינוך בארץ, ואם כן – מהם הגורמים המסבירים אותה. שוער כי תחושת שייכות, המוגדרת בספרות המחקר כמידת הרגשתו של הפרט את היותו מוקבל, מכובד, מוכל ונתמך בסביבתו החברתית, וכן כצורך בסיסי שלו להיות חלק מקבוצה, תתפתח גם בקהילה סטודנטיאלית, ועוצמתה תהיה שונה אצל סטודנטים מקבוצות תברבותיות שונות. המדגם כלל 424 סטודנטים מקובצות תרבותיות וחברתיות שונות הלומדים במכללה אחת. ממצאיה המחקר הצביעו על הבדלים בעוצמת תחושת השייכות בין נציגי הקבוצות תברותיות שונות, ועל כמה תנאים להבניית תחושת שייכותם למכללה: צמצום חוויית ההדרהומניעתה, עידוד יחסי גומלין בין סטודנטים ממגזרים שונים, והתנהלות המכללה כקהילה רב-תברבותית.

מסמך זה מתמקד באתגרים של קליטה מיטבית של עולים חדשים בימים אלה בצל מלחמת "חרבות ברזל", ובפליטות הפנימית שהם חווים עתה בישראל. המסמך מיועד לאנשי מקצוע העוסקים בקליטת עלייה ובתחומי הרווחה והסיוע לפליטים בארצם. הוא נכתב בשבוע השלישי למלחמה, ואף על פי שעדיין קיימת אי-ודאות רבה.

המלחמה שהחלה באוקטובר יצרה שינוים רבים בכל רבדי החיים בישראל. האקדמיה הישראלית המהווה למעשה מרחב משות, ראשון עבור יהודים וערבים עוברת גם היא זעזועים רבים מפרוץ המלחמה, בניהם שינוי מועד פתיחה שנת הלימודים לצד מתחים רבים העולים בין יהודים וערבים במוסדות האקדמיים.
אנו ב- "רואד" ביצענו מיפוי צרכים נרחב על ידי שיחות יזומות של רכזות התוכנית עם מדגם מייצג של החברה הערבית עם 296 ממשתתפי התוכנית, בדגש על מתחילי שנה א' ותלמידי המכינות הקדם אקדמיות מכל חלקי הארץ.

מאמר זה מציע מודל חדש לבחינת חוסן – מודל החוסן הסוציו-אקולוגי – המתבסס על שילוב של ארבעה מימדי חוסן מוכרים: שייכות, משמעות, תחושת שליטה ונרטיב מיטיב במודל הסוציו-אקולוגי של ברונפנברגר. במאמר ננתח את הגדרות המושג חוסן, וחוסן קהילתי ונסקור את ארבעת מימדי החוסן, ולאחר מכן יוצג שילובם במודל הסוציו-אקולוגי על מנת להראות כיצד התייחסות רב מערכתית ברמת הפרט, הקהילה והרמה הלאומית מאפשרים בחינה הוליסטית של החוסן. בהמשך נדגים את התנהגות האוכלוסייה באוקראינה לאור המלחמה המתמשכת שם על פי המודל ובדיון ננתח כיצד ניתן ליישם את המודל גם בישראל.

הלימודים האקדמיים הם הזדמנות נדירה וחשובה למפגש בין הקבוצות החברתיות השונות. אך על פי מחקר של מרכז אקורד – בעוד הגיוון גדל בצורה ניכרת, הסטודנטים הערבים דווקא חשים יותר ניכור ואפליה ופחות תחושת שייכות. כך אפשר לנצל את ההזדמנות לתיקון.

מחקר זה, אשר נערך בשיתוף משרד ירושלים ומסורת ישראל, ביקש להעמיק ולהרחיב את הידע על ההכוונה והמענים הניתנים לצעירים ממזרח ירושלים לקראת שילובם במערכת ההשכלה הגבוהה הישראלית ולהציע כיווני פעולה לטיובם. במוקד המחקר עמדו מספר שאלות עיקריות: מהם מאפייני הרקע של הצעירים ממזרח ירושלים הפונים לאקדמיה הישראלית? מהן שאיפותיהם בתחום ההשכלה? מהם השיקולים המנחים אותם בבחירת מוסד לימודים אקדמי? עם אילו חסמים ואתגרים הם מתמודדים בדרך לרכוש השכלה גבוהה במוסד אקדמי ישראלי?

עם פרוץ מלחמת ישראל-חמאס באוקטובר 2023 נקראו למעלה מ- 300,000 חיילים לשירות בצו 8. מצב זה מחייב אותנו לנתח את תופעת המחזוריות בשירות המילואים. בכל הצבאות, שירות מילואים הוא מחזורי, אמביוולנטי ומורכב, ועלול להיות כרוך בטראומה. אולם למיטב ידיעתנו, רק מעט נכתב על האופן שבו מגדירים החיילים עצמם את חווייתם בהקשרים חברתיים ספציפיים. המאמר מנתח את המעברים שחווים חיילים קרביים מזימונם לשירות, עבור בשדה הקרב, וכלה בשובם הביתה, במטרה להפיק לקחים לקראת קליטתם המיטיבה עם שובם ממבצעים וממלחמות. ממצאינו מבוססים על ראיונות עם תריסר חיילי מילואים. התמה המרכזית בראיונות היא קונפליקט עמוק בין נרטיבים תרבותיים קולקטיביים ואישיים שמעורר דילמות ומתח בכל אחד משלבי המעבר. המסגרת הנרטיבית וההתמקדות בהקשר התרבותי, להבדיל מאשר בטראומה, שופכות אור חדש על חוויית החיילים הקרביים, על גורמי הדחק שהם מזהים, ועל הזיקה בינם לבין הקשרים חברתיים-תרבותיים ספציפיים. המאמר מציע פתרונות להתערבות ומתן מרחב מתאים לפירוק החוויות המורכבות הללו, וחשוב מכל, לשיתוף בהן.

In this extraordinary enterprise, Cathy Caruth achieves what is by definition an impossibility: making familiar the unfamiliar country of trauma, the place of displacement par excellence; the lieu of an ‘erasure’, as Dori Laub would say, where language is at a loss and a new language struggle to be heard, thanks to the construction of a new channel created by the very act and presence of a totally committed listening.

The educational arm of the Weizmann Institute of Science is the Feinberg Graduate School (FGS). Students can earn graduate (MSc) or postgraduate (PhD) degrees in one of four faculties: physical sciences, mathematics & computer science, chemical sciences, or life sciences. FGS also has a department specializing in science education and teaching that prepares graduates to teach in these fields and offers a teaching certificate. The FGS is dedicated to academic excellence and includes some 250 research groups that are on the cutting edge of a wide range of scientific fields. Academic studies take place in small groups, enabling students to receive individual attention. Students are integrated into the institute’s research laboratories from an early stage of their studies. All students receive an annual scholarship for living expenses and a full exemption from tuition.

כיצד צריך המרחב התרבותי שלנו להיראות? מה צריך ללמוד (ואם בכלל) בלימודי הליבה? האם צודקים אלה שמחרימים אותנו או מוכיחים שוב את צדקתנו? האם להדתה או לחילון אנחנו? האם הרוסים/ האתיופים/ המתנחלים/ הערבים/ המזרחים/ האשכנזים/ הימנים/ השמאלנים מסכנים את קיומנו או בהם התקווה לעתיד חדש? לא משנה מה התשובה שלנו, התשובות של אחרים מאיימות ומפחידות אותנו.

מסמך זה נכתב עבור חברת הכנסת שלי טל מירון, ומוצגים בו נתונים על התפלגות הסטודנטים הלומדים במוסדות להשכלה גבוהה בישראל בשנת 2022, לפי אשכול חברתי-כלכלי, סוג תואר וסוג המוסד האקדמי (לצד נתונים נפרדים ביחס לכל אחת מהאוניברסיטאות). שיוך הסטודנטים לאשכולות חברתיים-כלכליים בוצע על -פי היחידה הגיאוגרפית-סטטיסטית המצומצמת ביותר שזמינה ושבה התגוררו הסטודנטים בהיותם בגיל 18: אשכול רשות מקומית ברשויות שאינן מחולקות לאזורים סטטיסטיים או אשכול אזור סטטיסטי ברשויות שמחולקות לאזורים סטטיסטיים או אשכול יישוב במועצות אזוריות. עיבוד הנתונים נערך על ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לבקשת מרכז המחקר והמידע של הכנסת.

ממצאים מסקר עכשווי (נובמבר 2023) בקרב סטודנטים וסטודנטיות ערבים ויהודים שנעשה על ידי מרכז אקורד.

המטרה של המרכז הוא לתמוך ביכולת של הסגלים והסטודנטים לקבל מענים מיטביים לצרכים דיפרנציאליים באמצעות פתרונות דיגיטליים-חברתיים-רגשיים גמישים ומעצימים.

מטרת המסמך היא לסייע לסטודנטים וסטודנטיות בהתמודדות עם אתגרי ההשתלבות מחדש באקדמיה, לצד ההתמודדות עם המלחמה המתמשכת וההשפעות של השירות עליכם באופן אישי. החזרה ללימודים בעת הזו היא איננה אירוע חד פעמי, אלא תהליך הדורש זמן. תחילה נרצה לסמן את המאפיינים של תקופה מעברית זו, ולאחריה נציע סט כלים שעשוי לקדם את תהליך ההסתגלות מחדש.

מטרת מסמך זה היא לעודד מרחב בטוח עבור קהילת הלהט"ב לשילובה באופן המיטיב ביותר במרחב האקדמי, הן בקרב אוכלוסיית הסטודנטים והסטודנטיות, והן בקרב הסגל האקדמי והסגל המנהלי. לפיכך, המכללה האקדמית ספיר מתחייבת לפעול למען שילוב והנגשה עבור קהילת הלהט"ב בכלל והקהילה הטרנסית בפרט, ולא תסבול התנהגויות המבטאות אפליה והדרה.

ערים המאופיינות בגיוון חברתי רב עלולות להפוך במהירות לזירה מרכזית של קונפליקט ומתח בין האוכלוסיות, להפר את שגרת חייהם של תושבי העיר ושל המבקרים בה ולפגוע בחוסן הקהילתי והעירוני. המלחמה שפרצה בשביעי באוקטובר 2023 משפיעה במידה רבה על מרקם היחסים בין אזרחים יהודים וערבים בישראל ובפרט בערים המעורבות שבהן מגע יום-יומי בין התושבים. אף שבעת פרסום מדריך זה אין אלימות גלויה (התנגשות) בין תושבים יהודים וערבים, יש חשש ממשי להתלקחות ולהתפתחות אלימות במרחבים המשותפים, הן הציבוריים והן המקוונים (במרחבים המקוונים היא כבר ניכרת). למנהיגות הרשות המקומית ולהנהלתה תפקיד חיוני ורב-חשיבות בצמצום הנזק למערכות היחסים ובמניעת ההידרדרות לאלימות. מדריך זה, המבוסס על ידע מחקרי ומדעי בפסיכולוגיה של יחסים בין קבוצות בעת קונפליקט ומתח, נועד לסייע למנהיגות המקומית להתמודד עם מצב של מתיחות גוברת בין תושבים יהודים וערבים ולריסון האפשרות של ההידרדרות לאלימות.

תקופת הלימודים במוסדות להשכלה גבוהה מזמנת עבור רבות ורבים מפגש ראשון עם קבוצות חברתיות שונות. הגיוון בקמפוסים בישראל בעשור וחצי האחרונים ממצב את המוסדות האקדמיים כזירה בעלת פוטנציאל חברתי חיובי רב. עם זאת, כפי שראינו באירועי מאי 2021, במהלך מגפת הקורונה ובמשבר הפוליטי בישראל בשנת 2023, הגיוון בקמפוס משקף ביתר שאת את המתחים בחברה הישראלית ומציב אתגר מורכב בפני כל הבאות והבאים בשעריו. אירועי מתח ואלימות בין אזרחים ערבים ויהודים בישראל, איבה גלויה בזמן הקורונה כלפי חרדיות וחרדים, קיטוב פוליטי סביב חקיקת והתנהלות הממשלה הנוכחית ופרוץ המלחמה באוקטובר 2023 משפיעים במידה רבה על מערכות היחסים בקמפוס, מגבירים את המתח בין הקבוצות השונות, ולעיתים מעוררים קונפליקטים גלויים בכיתות, במשרדי הקמפוס, בשערים ובמרחבים המשותפים.

מדריך זה נועד להקנות למנהלות ומנהלים ידע על השינויים הפסיכולוגיים-חברתיים שמאפיינים ימים אלו, ולכוון אותם להתנהלות שתסייע להם להתמודד טוב יותר עם האתגרים שמתעוררים בארגונים שבהם עובדים יחדיו יהודים וערבים.

מדריך זה נועד להקנות למנהלות ומנהלים ידע על השינויים הפסיכולוגיים-חברתיים שמאפיינים ימים אלו, ולכוון אותם להתנהלות שתסייע להם להתמודד טוב יותר עם האתגרים שמתעוררים בארגונים שבהם עובדים יחדיו יהודים וערבים .

מדריך זה מבקש להציע למעסיקים כלים ניהוליים להתמודדות עם מצבים שבהם לקוחות או עובדים דורשים בתקופה זו להרחיק ממקום העבודה עובדים ועובדות בני החברה הערבית. הוא מיועד גם לאזרחים שנקלעים בימים אלה לדיונים על המשך העסקה של עובדות ועובדים ערבים בסביבתם הקרובה.

הוראה אפקטיבית בכיתה מגוונת בעת הזאת הפכה מורכבת ומאתגרת. היא מאופיינת בדילמות כגון: האם לאפשר שיח על המצב? האם להימנע משיח שעלול להיות נפיץ ולכלול דעות ורגשות מורכבים? כיצד להתמודד עם התבטאויות שמערערות את תחושת הביטחון של הלומדים? בצד זאת, נדרשת התמודדות עם חששות הדדיים במרחבי למידה המשותפים ליהודים וערבים בכל תצורות הלמידה – פרונטלית, מקוונת או היברידית. כל אלה הם אתגרים פדגוגיים ואקדמיים חדשים הנובעים מהמצב.

״המדריך לכיתה המכילה באקדמיה״ מציע פרקטיקות מבוססות מחקר המקדמות באפקטיביות את השיפור ביחסים בין הקבוצות השונות בכיתה ומגבירות את ההשתתפות של כלל הסטודנטיות והסטודנטים בלמידה. הוא מיועד לכלל הכיתות, למרצות ולמרצים ולקהל הסטודנטיות והסטודנטים בקמפוס. בליבו של המדריך מוצעות פרקטיקות שאפשר לשזרן במערכי השיעורים. הפרקטיקות אינן תלויות תוכן מסוים ומתאימות לתחומי דעת שונים, להרכבים חברתיים שונים ולחללים פיזיים שונים.

תוכנית 'גישה באקדמיה' (ראו להלן) עוסקת בפיתוח תשתיות תומכות במוסדות האקדמיים כדי לסייע להם להתמודד עם אתגרי תחום הגיש״ה (גיוון, שותפות והכללה). מאז פרוץ המלחמה פעלנו כדי למפות את הצרכים, לתכלל מידע בין־מוסדי – איסוף מידע על אודות האתגרים העיקריים וגיבוש פתרונות אפשריים – לשתף בתוכניות עבודה של יחידות המגוון השונות ולפתח ידע חדש. כמו כן, במסגרת התוכנית הענקנו ייעוץ, ליווי, הכשרה ותמיכה לממונות על המגוון ולסגניות הנשיא למגוון והכללה, ליחידות המגוון ולהנהלות המוסדות האקדמיים. תשומת לב מיוחדת יוחדה בימים אלה לאתגרים הנוגעים לחברה הערבית באקדמיה, נוכח המאמץ הרב שעושים המוסדות כדי ליצור קמפוסים בטוחים ומוגנים ולהבטיח את שלומם של כלל הסטודנטים והסטודנטיות וחברי הקהילה האקדמית – יהודים וערבים כאחד.

מסמך זה נועד לסייע למוסדות האקדמיים להתמודד עם האתגר שמציב השיח ברשתות החברתיות של הבאות והבאים בשערי המוסד האקדמי. זהו אתגר ארגוני, מוסרי וחברתי מורכב. השאלה העומדת בליבו נוגעת בעקרונות דמוקרטיים ואקדמיים כגון חופש הביטוי וגבולותיו והזכות להליך הוגן, שקוף ושוויוני. כדי למנוע שימוש פסול ומוטה במנגנוני המשמעת האקדמיים בעת הזו, ראוי וחשוב שהמוסדות האקדמיים יעצבו מענה מוסדי סדור, הוגן ושקוף, שיתווה דרך לניהול שיח דמוקרטי שהוא ביקורתי ובו בזמן בטוח עבור כלל העובדים והלומדים בקמפוס, ערבים ויהודים כאחד.

המלחמה אשר החלה באוקטובר טלטלה את כלל אזרחי ישראל ולא פסחה על הסטודנטיות והסטודנטים הערבים בישראל. מתוך שיחות שערכנו עם משתתפי תוכניות הסטודנטים של עמותת קו משווה, לצד ידיעות רבות שעלו בתקשורת והצהרות שונות של המוסדות האקדמיים עלה צורך לבחון באופן מעמיק את התחושות של הסטודנטיות והסטודנטים הערבים בימים אלו לקראת פתיחת שנת הלימודים. הסקר יועד באופן בלעדי לסטודנטיות וסטודנטים ערבים, הן מכיוון שזהו קהל היעד של עמותת קו משווה, והן בשל התחושה שהמלחמה יצרה ריחוק בין הסטודנטים הערבים למוסדות האקדמיים בהם הם לומדים ומהווים כחמישית מקהל הסטודנטים. יש לציין כי תמונת מציאות מורכבת עלתה גם מצד המוסדות האקדמיים איתם שוחחנו מאז פרוץ המלחמה. בהקשר זה יש לציין כי אנו עדים לפעולות המתקיימות מצד המוסדות האקדמיים, אך נראה כי הן אינן מצמצמות את האתגרים הקיימים בהיקף הרצוי בשלב זה. אנו מקווים כי סקר זה יסייע למוסדות האקדמיים לשפר את המענים אותם הם נותנים לסטודנטיות והסטודנטים הערבים בימים אלו.

סקר עדכני שבדק עמדות של החברה היהודית והחברה הערבית בישראל על רקע אירועי ה-7 באוקטובר, מצא כי בצד ירידה דרמטית בביטחון האישי בקרב שתי האוכלוסיות מאז פרצה המלחמה, הרי שבקרב החברה הערבית יש פתיחות גבוהה יותר מאשר בקרב החברה היהודית להתקרבות ולקיום חיים בשותפות במדינה. עוד נמצא כי בשונה מהירידה המדווחת בביטחון האישי, בנקודות המפגש היומיומיות בין יהודים וערבים ישנה אופטימיות המאפשרת בסיס לקיום חיים בשותפות.
הסקר נערך על ידי מכון מדגם בראשותו של מנו גבע והקיף 401 נשאלים מהחברה הערבית (טעות דגימה 4.9%) ו-612 מהחברה היהודית (טעות דגימה 4%).

הסקר בוצע באמצע חודש דצמבר, שבועיים לפני חזרה לספסלי הלימודים שהופסקו בעקבות המלחמה. והשתתפו בו 809 סטודנטים ערבים ממרבית האוניברסיטאות והמכללות. עם התחלת המלחמה ב-7 לאוקטובר נשמעו דיווחים רבים על עליה בהתבטאויות גזעניות, אלימות ,הצקות, רדיפות והשעיות של סטודנטים ועובדים הן במרחב הציבורי, מקומות עבודה ואוניברסיטאות.

We are happy to share the Second report of the Power in Diversity Initiative, outlining the state of diversity in the startup and growth eco-system in Israel. Our first report focused on women in the industry. This year we added an analysis of the composition of Arab and ultra-Orthodox Employees within start-ups. This review surveyed 650 private and public companies which started out as Israeli based VC-backed firms. PID’s perception on diversity, equity and inclusion (DEI) is based on the understanding that this type of data and information helps the high-tech sector to maximize the potential embedded in a diversified human capital as a source of innovation, disruption and ultimately professional and financial success. We at PID, aspire to provide a comprehensive view of the industry’s state of affairs regarding diversity, equity and inclusion, which in turn, will inspire and motivate entrepreneurs, leaders, and investors to lead by example until the desired change is attained. It is our hope that this will result in internal changes and adoption of measurement tools to increase diversity of our eco-system’s companies.

אירועי ה–7 באוקטובר – "השבת השחורה" – גרמו לטלטלה עזה בחברה היהודית ובחברה הערבית כאחד. המלחמה, שהחלה באותו יום, מיצבה את הערבים אזרחי המדינה בין הפטיש לסדן; מצד אחד זהותם האזרחית הפכה למא(ו)יימת נוכח הדרישה מהם לגנות את הטבח והיחס אליהם כאל "חשודים מיידים". מצד שני, רבים מהם חשים הזדהות וסולידריות עם אחיהם הפלסטינים, ומגנים את הגירוש וההרג של האזרחים בעזה. בה בעת בקרב היהודים מקצינות לשלילה עמדות, תפיסות ורגשות כלפי הערבים ורצון להימנע ממגע עימם. כך, כל אחת מהקבוצות מרגישה איום מהצד השני ואף מחזיקה בתפיסה כי הצד השני מעוניין באלימות.

מחקר זה הוא המחקר הראשון והמקיף ביותר שנערך עד כה, העוסק בהכשרת אנשי הסגל האקדמי והסגל המנהלי בסוגיות של גיוון, שותפות והכללה בישראל. המחקר נערך מתוך ראייה בין־מוסדית מקיפה ובחן את ההכשרות שהתקיימו בשנת הלימודים תש״ף ) 2020. (תשפ״א) 2021 (ותשפ״ב) 2022 (במסגרת תוכנית "גישה באקדמיה" (לשעבר "תקווה ישראלית"), המיושמת בכשלושים מוסדות אקדמיים ציבוריים. מטרת המחקר הייתה לעמוד על מספר ההכשרות וללמוד על תרומתן לקידום מטרות התוכנית ולשיפור התמודדות האחראים לנושא עם האתגרים הניצבים בפניהם. במסגרת המחקר נאספו נתונים על מספר המשתתפים והמשתתפות וכן מופו הנושאים שבהם עסקו ההכשרות והוערכה תרומתן לתהליכי הגיוון, השותפות וההכללה באקדמיה בישראל.

כיצד חיות קהילות שונות יחד ולחוד? כך שכל קהילה משגשגת לפי צרכיה ואמונותיה ויחד עם זאת הן מקיימות מרחב משותף ועתיד משותף? זהו לתפיסתנו אחד האתגרים המרכזיים של החברה בישראל. במוסדות אקדמיים מתקיים שילוב נסיבתי בין חברי קהילות תרבותיות שונות, כאשר סגל אקדמי, סגל מינהלי, סטודנטים וסטודנטיות מזהויות ותרבויות מגוונות משתייכים למסגרת משותפת. מוסדות אקדמיים עשויים לראות במצב זה נטל שיש להתמודד איתו או עושר תרבותי, והזדמנות לקדם סדר יום, תפיסות וכלים של חיים יחד. האקדמיה במהותה עוסקת בהקניית ידע, במחקר וביצירת ידע חדש, ידע שיסייע בבניית חברה טובה יותר. ככל שתהליכים אקדמיים יכירו ויתנו מקום לידע תרבותי של אנשים ממגוון זהויות בתככנית הלימודים, במחקר ובחיי הקמפוס, הם יהיו יותר רלוונטיים ויהוו אמצעי לחיזוק המודעות, הרגישות וההיערכות שיש לעשות כדי לייצר מרחב שמנכיח את מגוון התרבויות לצד תחושת שייכות למרחב משותף.

מרכז לחיות יחד פועל לקידום שותפות חברתית חדשה בישראל. המרכז פועל בטווח רחב של ארגונים ומרחבים ציבוריים על מנת לתרגל ולקדם את היכולת לחיות יחד בחברה מגוונת ומתוך ראייה העושר שבגיוון. האסטרטגיה המרכזית של המרכז היא בניית שותפויות ליישום תפיסה, עקרונות וכלים של לחיות יחד במרחב פעולה שונים, תוך חיבור לאנשים אמיתיים המתמודדים עם האתגרים של החיים יחד.

ישראל היא מדינה מרובת קבוצות, אוכלוסיות, שפות ותרבויות. זאת הייחודיות שלנו, ועם זאת אף המקור לקושי ולאתגר. לכן ברור מאליו שכדי לקיים בישראל חברה רב- תרבותית ומשגשגת, יש קודם לכן להבין כיצד מנהלים גיוון בחברה ובמקומות העבודה. בשנים האחרונות חברות וארגונים רבים מנסים להפוך למגוונים יותר, ולקלוט עובדים ועובדות מקבוצות שונות. קבוצות אלה כוללות ערבים אזרחי ותושבי ישראל, ישראלים יוצאי אתיופיה, אנשים מהחברה החרדית, אנשים עם מוגבלויות, חברי הקהילה הלהט"בית ועוד.

מסמך זה נועד להציג נתונים מקיפים על בוגרי ובוגרות מערכת ההשכלה הגבוהה בקטגוריית ״דור ראשון לאקדמיה״ ולהציע למוסדות האקדמיים ולקובעי המדיניות דרכי פעולה לקידום מועמדים ללימודים אקדמיים וסטודנטים בקטגוריה זו.

מחקר: פרופ׳ מירי ימיני, פרופ׳ ענבל ארנון, ופרופ׳ איציק מזרחי מטעם צוות דור ראשון

עמותת Ar.Blend (קיצור של Arabic-Blend) פועלת לקידום לכידות חברתית במרחב התעסוקתי והאקדמאי בישראל, תוך יצירת קשרים ואינטראקציות משמעותיות בין יהודים וערבים, באמצעות תכניות ייחודיות ללימוד השפה והתרבות הערבית – מוצר בעל ביקוש הולך וגדל בחברה הישראלית.

קורס שילוב בין תרבותי למוסדות הכשרת מורים

הלימודים האקדמיים הם הזדמנות נדירה וחשובה למפגש בין הקבוצות החברתיות השונות. אך על פי מחקר של מרכז אקורד, בעוד הגיוון גדל בצורה ניכרת, הסטודנטים הערבים דווקא חשים יותר ניכור ואפליה ופחות תחושת שייכות. כך אפשר לנצל את ההזדמנות לתיקון.
מחקר: ד"ר סארה אבו-כף, ד"ר תהילה קלעג'י, גב' אפרת ירדאי

מדריך זה נועד להקנות למנהלות ומנהלים ידע על השינויים הפסיכולוגיים – חברתיים שמאפיינים ימים אלו, ולכוון אותם להתנהלות שתסייע להם להתמודד טוב יותר עם האתגרים שמתעוררים בארגונים שבהם עובדים יחדיו יהודים וערבים.​
מחקר: אזהאר סעדי, ד"ר רונה שטיין,
ד"ר אורנית רמתי דביר, רון גרליץ

הלימודים האקדמיים הם הזדמנות נדירה וחשובה למפגש בין הקבוצות החברתיות השונות. אך על פי מחקר של מרכז אקורד, בעוד הגיוון גדל בצורה ניכרת, הסטודנטים הערבים דווקא חשים יותר ניכור ואפליה ופחות תחושת שייכות. כך אפשר לנצל את ההזדמנות לתיקון.

המלחמה אשר החלה באוקטובר טלטלה את כלל אזרחי ישראל ולא פסחה על הסטודנטיות והסטודנטים הערבים בישראל. מתוך שיחות שערכנו עם משתתפי תוכניות הסטודנטים של עמותת קו משווה, לצד ידיעות רבות שעלו בתקשורת והצהרות שונות של המוסדות האקדמיים עלה צורך לבחון באופן מעמיק את התחושות של הסטודנטיות והסטודנטים הערבים בימים אלו לקראת פתיחת שנת הלימודים. הסקר יועד באופן בלעדי לסטודנטיות וסטודנטים ערבים, הן מכיוון שזהו קהל היעד של עמותת קו משווה, והן בשל התחושה שהמלחמה יצרה ריחוק בין הסטודנטים הערבים למוסדות האקדמיים בהם הם לומדים ומהווים כחמישית מקהל הסטודנטים. יש לציין כי תמונת מציאות מורכבת עלתה גם מצד המוסדות האקדמיים איתם שוחחנו מאז פרוץ המלחמה. בהקשר זה יש לציין כי אנו עדים לפעולות המתקיימות מצד המוסדות האקדמיים, אך נראה כי הן אינן מצמצמות את האתגרים הקיימים בהיקף הרצוי בשלב זה. אנו מקווים כי סקר זה יסייע למוסדות האקדמיים לשפר את המענים אותם הם נותנים לסטודנטיות והסטודנטים הערבים בימים אלו.

סקר עדכני שבדק עמדות של החברה היהודית והחברה הערבית בישראל על רקע אירועי ה-7 באוקטובר, מצא כי בצד ירידה דרמטית בביטחון האישי בקרב שתי האוכלוסיות מאז פרצה המלחמה, הרי שבקרב החברה הערבית יש פתיחות גבוהה יותר מאשר בקרב החברה היהודית להתקרבות ולקיום חיים בשותפות במדינה. עוד נמצא כי בשונה מהירידה המדווחת בביטחון האישי, בנקודות המפגש היומיומיות בין יהודים וערבים ישנה אופטימיות המאפשרת בסיס לקיום חיים בשותפות.
הסקר נערך על ידי מכון מדגם בראשותו של מנו גבע והקיף 401 נשאלים מהחברה הערבית (טעות דגימה 4.9%) ו-612 מהחברה היהודית (טעות דגימה 4%).

הסקר בוצע באמצע חודש דצמבר, שבועיים לפני חזרה לספסלי הלימודים שהופסקו בעקבות המלחמה. והשתתפו בו 809 סטודנטים ערבים ממרבית האוניברסיטאות והמכללות. עם התחלת המלחמה ב-7 לאוקטובר נשמעו דיווחים רבים על עליה בהתבטאויות גזעניות, אלימות ,הצקות, רדיפות והשעיות של סטודנטים ועובדים הן במרחב הציבורי, מקומות עבודה ואוניברסיטאות.

We are happy to share the Second report of the Power in Diversity Initiative, outlining the state of diversity in the startup and growth eco-system in Israel. Our first report focused on women in the industry. This year we added an analysis of the composition of Arab and ultra-Orthodox Employees within start-ups. This review surveyed 650 private and public companies which started out as Israeli based VC-backed firms. PID’s perception on diversity, equity and inclusion (DEI) is based on the understanding that this type of data and information helps the high-tech sector to maximize the potential embedded in a diversified human capital as a source of innovation, disruption and ultimately professional and financial success. We at PID, aspire to provide a comprehensive view of the industry’s state of affairs regarding diversity, equity and inclusion, which in turn, will inspire and motivate entrepreneurs, leaders, and investors to lead by example until the desired change is attained. It is our hope that this will result in internal changes and adoption of measurement tools to increase diversity of our eco-system’s companies.

אירועי ה–7 באוקטובר – "השבת השחורה" – גרמו לטלטלה עזה בחברה היהודית ובחברה הערבית כאחד. המלחמה, שהחלה באותו יום, מיצבה את הערבים אזרחי המדינה בין הפטיש לסדן; מצד אחד זהותם האזרחית הפכה למא(ו)יימת נוכח הדרישה מהם לגנות את הטבח והיחס אליהם כאל "חשודים מיידים". מצד שני, רבים מהם חשים הזדהות וסולידריות עם אחיהם הפלסטינים, ומגנים את הגירוש וההרג של האזרחים בעזה. בה בעת בקרב היהודים מקצינות לשלילה עמדות, תפיסות ורגשות כלפי הערבים ורצון להימנע ממגע עימם. כך, כל אחת מהקבוצות מרגישה איום מהצד השני ואף מחזיקה בתפיסה כי הצד השני מעוניין באלימות.

מחקר זה הוא המחקר הראשון והמקיף ביותר שנערך עד כה, העוסק בהכשרת אנשי הסגל האקדמי והסגל המנהלי בסוגיות של גיוון, שותפות והכללה בישראל. המחקר נערך מתוך ראייה בין־מוסדית מקיפה ובחן את ההכשרות שהתקיימו בשנת הלימודים תש״ף ) 2020. (תשפ״א) 2021 (ותשפ״ב) 2022 (במסגרת תוכנית "גישה באקדמיה" (לשעבר "תקווה ישראלית"), המיושמת בכשלושים מוסדות אקדמיים ציבוריים. מטרת המחקר הייתה לעמוד על מספר ההכשרות וללמוד על תרומתן לקידום מטרות התוכנית ולשיפור התמודדות האחראים לנושא עם האתגרים הניצבים בפניהם. במסגרת המחקר נאספו נתונים על מספר המשתתפים והמשתתפות וכן מופו הנושאים שבהם עסקו ההכשרות והוערכה תרומתן לתהליכי הגיוון, השותפות וההכללה באקדמיה בישראל.

מסמך זה נועד להציג נתונים מקיפים על בוגרי ובוגרות מערכת ההשכלה הגבוהה בקטגוריית ״דור ראשון לאקדמיה״ ולהציע למוסדות האקדמיים ולקובעי המדיניות דרכי פעולה לקידום מועמדים ללימודים אקדמיים וסטודנטים בקטגוריה זו.

מחקר: פרופ׳ מירי ימיני, פרופ׳ ענבל ארנון, ופרופ׳ איציק מזרחי מטעם צוות דור ראשון

ממצאים מסקר עכשווי (נובמבר 2023) בקרב סטודנטים וסטודנטיות ערבים ויהודים שנעשה על ידי מרכז אקורד.

המטרה של המרכז הוא לתמוך ביכולת של הסגלים והסטודנטים לקבל מענים מיטביים לצרכים דיפרנציאליים באמצעות פתרונות דיגיטליים-חברתיים-רגשיים גמישים ומעצימים.

מטרת המסמך היא לסייע לסטודנטים וסטודנטיות בהתמודדות עם אתגרי ההשתלבות מחדש באקדמיה, לצד ההתמודדות עם המלחמה המתמשכת וההשפעות של השירות עליכם באופן אישי. החזרה ללימודים בעת הזו היא איננה אירוע חד פעמי, אלא תהליך הדורש זמן. תחילה נרצה לסמן את המאפיינים של תקופה מעברית זו, ולאחריה נציע סט כלים שעשוי לקדם את תהליך ההסתגלות מחדש.

מטרת מסמך זה היא לעודד מרחב בטוח עבור קהילת הלהט"ב לשילובה באופן המיטיב ביותר במרחב האקדמי, הן בקרב אוכלוסיית הסטודנטים והסטודנטיות, והן בקרב הסגל האקדמי והסגל המנהלי. לפיכך, המכללה האקדמית ספיר מתחייבת לפעול למען שילוב והנגשה עבור קהילת הלהט"ב בכלל והקהילה הטרנסית בפרט, ולא תסבול התנהגויות המבטאות אפליה והדרה.

ערים המאופיינות בגיוון חברתי רב עלולות להפוך במהירות לזירה מרכזית של קונפליקט ומתח בין האוכלוסיות, להפר את שגרת חייהם של תושבי העיר ושל המבקרים בה ולפגוע בחוסן הקהילתי והעירוני. המלחמה שפרצה בשביעי באוקטובר 2023 משפיעה במידה רבה על מרקם היחסים בין אזרחים יהודים וערבים בישראל ובפרט בערים המעורבות שבהן מגע יום-יומי בין התושבים. אף שבעת פרסום מדריך זה אין אלימות גלויה (התנגשות) בין תושבים יהודים וערבים, יש חשש ממשי להתלקחות ולהתפתחות אלימות במרחבים המשותפים, הן הציבוריים והן המקוונים (במרחבים המקוונים היא כבר ניכרת). למנהיגות הרשות המקומית ולהנהלתה תפקיד חיוני ורב-חשיבות בצמצום הנזק למערכות היחסים ובמניעת ההידרדרות לאלימות. מדריך זה, המבוסס על ידע מחקרי ומדעי בפסיכולוגיה של יחסים בין קבוצות בעת קונפליקט ומתח, נועד לסייע למנהיגות המקומית להתמודד עם מצב של מתיחות גוברת בין תושבים יהודים וערבים ולריסון האפשרות של ההידרדרות לאלימות.

תקופת הלימודים במוסדות להשכלה גבוהה מזמנת עבור רבות ורבים מפגש ראשון עם קבוצות חברתיות שונות. הגיוון בקמפוסים בישראל בעשור וחצי האחרונים ממצב את המוסדות האקדמיים כזירה בעלת פוטנציאל חברתי חיובי רב. עם זאת, כפי שראינו באירועי מאי 2021, במהלך מגפת הקורונה ובמשבר הפוליטי בישראל בשנת 2023, הגיוון בקמפוס משקף ביתר שאת את המתחים בחברה הישראלית ומציב אתגר מורכב בפני כל הבאות והבאים בשעריו. אירועי מתח ואלימות בין אזרחים ערבים ויהודים בישראל, איבה גלויה בזמן הקורונה כלפי חרדיות וחרדים, קיטוב פוליטי סביב חקיקת והתנהלות הממשלה הנוכחית ופרוץ המלחמה באוקטובר 2023 משפיעים במידה רבה על מערכות היחסים בקמפוס, מגבירים את המתח בין הקבוצות השונות, ולעיתים מעוררים קונפליקטים גלויים בכיתות, במשרדי הקמפוס, בשערים ובמרחבים המשותפים.

מדריך זה נועד להקנות למנהלות ומנהלים ידע על השינויים הפסיכולוגיים-חברתיים שמאפיינים ימים אלו, ולכוון אותם להתנהלות שתסייע להם להתמודד טוב יותר עם האתגרים שמתעוררים בארגונים שבהם עובדים יחדיו יהודים וערבים.

מדריך זה נועד להקנות למנהלות ומנהלים ידע על השינויים הפסיכולוגיים-חברתיים שמאפיינים ימים אלו, ולכוון אותם להתנהלות שתסייע להם להתמודד טוב יותר עם האתגרים שמתעוררים בארגונים שבהם עובדים יחדיו יהודים וערבים .

מדריך זה מבקש להציע למעסיקים כלים ניהוליים להתמודדות עם מצבים שבהם לקוחות או עובדים דורשים בתקופה זו להרחיק ממקום העבודה עובדים ועובדות בני החברה הערבית. הוא מיועד גם לאזרחים שנקלעים בימים אלה לדיונים על המשך העסקה של עובדות ועובדים ערבים בסביבתם הקרובה.

הוראה אפקטיבית בכיתה מגוונת בעת הזאת הפכה מורכבת ומאתגרת. היא מאופיינת בדילמות כגון: האם לאפשר שיח על המצב? האם להימנע משיח שעלול להיות נפיץ ולכלול דעות ורגשות מורכבים? כיצד להתמודד עם התבטאויות שמערערות את תחושת הביטחון של הלומדים? בצד זאת, נדרשת התמודדות עם חששות הדדיים במרחבי למידה המשותפים ליהודים וערבים בכל תצורות הלמידה – פרונטלית, מקוונת או היברידית. כל אלה הם אתגרים פדגוגיים ואקדמיים חדשים הנובעים מהמצב.

״המדריך לכיתה המכילה באקדמיה״ מציע פרקטיקות מבוססות מחקר המקדמות באפקטיביות את השיפור ביחסים בין הקבוצות השונות בכיתה ומגבירות את ההשתתפות של כלל הסטודנטיות והסטודנטים בלמידה. הוא מיועד לכלל הכיתות, למרצות ולמרצים ולקהל הסטודנטיות והסטודנטים בקמפוס. בליבו של המדריך מוצעות פרקטיקות שאפשר לשזרן במערכי השיעורים. הפרקטיקות אינן תלויות תוכן מסוים ומתאימות לתחומי דעת שונים, להרכבים חברתיים שונים ולחללים פיזיים שונים.

תוכנית 'גישה באקדמיה' (ראו להלן) עוסקת בפיתוח תשתיות תומכות במוסדות האקדמיים כדי לסייע להם להתמודד עם אתגרי תחום הגיש״ה (גיוון, שותפות והכללה). מאז פרוץ המלחמה פעלנו כדי למפות את הצרכים, לתכלל מידע בין־מוסדי – איסוף מידע על אודות האתגרים העיקריים וגיבוש פתרונות אפשריים – לשתף בתוכניות עבודה של יחידות המגוון השונות ולפתח ידע חדש. כמו כן, במסגרת התוכנית הענקנו ייעוץ, ליווי, הכשרה ותמיכה לממונות על המגוון ולסגניות הנשיא למגוון והכללה, ליחידות המגוון ולהנהלות המוסדות האקדמיים. תשומת לב מיוחדת יוחדה בימים אלה לאתגרים הנוגעים לחברה הערבית באקדמיה, נוכח המאמץ הרב שעושים המוסדות כדי ליצור קמפוסים בטוחים ומוגנים ולהבטיח את שלומם של כלל הסטודנטים והסטודנטיות וחברי הקהילה האקדמית – יהודים וערבים כאחד.

מסמך זה נועד לסייע למוסדות האקדמיים להתמודד עם האתגר שמציב השיח ברשתות החברתיות של הבאות והבאים בשערי המוסד האקדמי. זהו אתגר ארגוני, מוסרי וחברתי מורכב. השאלה העומדת בליבו נוגעת בעקרונות דמוקרטיים ואקדמיים כגון חופש הביטוי וגבולותיו והזכות להליך הוגן, שקוף ושוויוני. כדי למנוע שימוש פסול ומוטה במנגנוני המשמעת האקדמיים בעת הזו, ראוי וחשוב שהמוסדות האקדמיים יעצבו מענה מוסדי סדור, הוגן ושקוף, שיתווה דרך לניהול שיח דמוקרטי שהוא ביקורתי ובו בזמן בטוח עבור כלל העובדים והלומדים בקמפוס, ערבים ויהודים כאחד.

מרכז לחיות יחד פועל לקידום שותפות חברתית חדשה בישראל. המרכז פועל בטווח רחב של ארגונים ומרחבים ציבוריים על מנת לתרגל ולקדם את היכולת לחיות יחד בחברה מגוונת ומתוך ראייה העושר שבגיוון. האסטרטגיה המרכזית של המרכז היא בניית שותפויות ליישום תפיסה, עקרונות וכלים של לחיות יחד במרחב פעולה שונים, תוך חיבור לאנשים אמיתיים המתמודדים עם האתגרים של החיים יחד.

עמותת Ar.Blend (קיצור של Arabic-Blend) פועלת לקידום לכידות חברתית במרחב התעסוקתי והאקדמאי בישראל, תוך יצירת קשרים ואינטראקציות משמעותיות בין יהודים וערבים, באמצעות תכניות ייחודיות ללימוד השפה והתרבות הערבית – מוצר בעל ביקוש הולך וגדל בחברה הישראלית.

קורס שילוב בין תרבותי למוסדות הכשרת מורים

הלימודים האקדמיים הם הזדמנות נדירה וחשובה למפגש בין הקבוצות החברתיות השונות. אך על פי מחקר של מרכז אקורד, בעוד הגיוון גדל בצורה ניכרת, הסטודנטים הערבים דווקא חשים יותר ניכור ואפליה ופחות תחושת שייכות. כך אפשר לנצל את ההזדמנות לתיקון.
מחקר: ד"ר סארה אבו-כף, ד"ר תהילה קלעג'י, גב' אפרת ירדאי

מדריך זה נועד להקנות למנהלות ומנהלים ידע על השינויים הפסיכולוגיים – חברתיים שמאפיינים ימים אלו, ולכוון אותם להתנהלות שתסייע להם להתמודד טוב יותר עם האתגרים שמתעוררים בארגונים שבהם עובדים יחדיו יהודים וערבים.​
מחקר: אזהאר סעדי, ד"ר רונה שטיין,
ד"ר אורנית רמתי דביר, רון גרליץ